בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי על החלטת וועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), אשר קבעה כי קיים קשר סיבתי בין התאונה שארעה למשיב לבין פקקת הורידים אשר אובחנה אצל המשיב.
מחלת פקקת הורידים הינה מצב בו נוצרים קרישי דם, לרוב ברגליים.
לעיון בפסק הדין המלא (זמין למנויים בלבד)
מפסק הדין:
"9. בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו, בין היתר: עב"ל 10014/98 הוד נ' המוסד לבטוח לאומי פד"ע לד 213 - 1999).
10. אחת החובות המוטלות על הועדה לעררים, שהינה גוף מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (ר' דב"ע 1318/01 עטיה נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60). בית הדין הארצי פסק כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק" (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130).
...
16. מצאתי לקבל את טענת המערער לפיה החלטת הועדה לקונית ואינה מפורטת כלל בכל הנוגע לקשר שקיים, אם לאו, בין האירוע הנוסף לבין פקקת הורידים.
...
19. כאמור, הועדה התכנסה על מנת לדון בערעור שנסוב על הקשר (אם וככל שקיים) בין הפקקת הורידית לבין האירוע הנוסף. מסקנת הועדה לקונית, תמציתית ואינה עונה אחר חובת ההנמקה. הועדה אינה מפרטת כלל אודות האירוע הנוסף ואינה דנה בו כלל. על אף שהערעור נסוב על סוגיה זו, הועדה אינה מציינת מדוע אין לשיטתה קשר סיבתי בין האירוע הנוסף לבין פקקת הורידים ומדוע יש לייחס את פקקת הורידים אך ורק לתאונה.
20. בהיעדר כל הנמקה בענין זה לא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הועדה ולא ניתן להעביר את שבט הביקורת על ההחלטה. הדבר עולה כדי פגם משפטי מהותי המחייב השבת עניינו של המשיב לועדה. "