בית הדין הארצי לעבודה דן בשאלה כיצד יש לפרש את סעיף 107 לחוק הביטוח הלאומי?
בית הדין הגיע למסקנה כי "הוראת סעיף זה ברורה והינה ספציפית לנכה עבודה, שהגיש תביעתו לאחר יותר מ-12 חודשים, מעת שנוצרו התנאים המזכים דהיינו שנוצרה הנכות מעבודה."
לעיון בפסק הדין המלא (זמין למנויים בלבד)
מפסק הדין:
"1. כיצד יש לפרש את סע' 107 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק")?
....
3. התובע התייצב בפני ועדה רפואית, שקבעה לו ביום 28.8.13 נכות בשיעור 10%. נכות זו הוגדלה לאחר ערר שהגיש ל-15%, לפי תקנה 15, כאשר מועד התחולה נותר על כנו - 10.5.10 (ולמעשה לא היה עליו ערר). מועד התחולה - 10.5.10 - הפך אפוא לחלוט וזה המועד שלאורו נלך.
...
הכרעה
6. מעיון בסעיף 107 לחוק נראה שצודק הנתבע בטענתו ויש לדחות את התביעה. סעיף 107 קובע כדלקמן:
"(א) נכה עבודה כאמור בסעיף 104(ג) ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי סימן זה לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור בסעיף 296(ב), ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה.
(ב) נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות.
7. הוראת סעיף זה ברורה והינה ספציפית לנכה עבודה, שהגיש תביעתו לאחר יותר מ-12 חודשים, מעת שנוצרו התנאים המזכים - דהיינו שנוצרה הנכות מעבודה. החלטת הועדה הרפואית לפיה הנכות נוצרה ביום 10.5.10 כאמור הינה חלוטה. נעיר כי אף התובע בטופס התביעה שהגיש נקב בתאריך זה כמועד נכותו. סעיף 107 מתייחס גם לסעיף 296 לחוק שהינו הסעיף הכללי המתייחס לכלל התביעות שמוגשות לנתבע. לעומתו סעיף 107 הנ"ל שאת הוראותיו הבאנו לעיל מתייחס באופן ספציפי לתביעות של נפגעי עבודה שהוגשו באיחור והוא בגדר "LEX SPECIALIS" מה גם שיש בו התייחסות ספציפית, הקובעת את היחס בינו לבין ס' 296 לחוק..."